"כשאוזני התרגלה לשירת יידיש הבחנתי בכוחה הגדול"

"כשאוזני התרגלה לשירת יידיש הבחנתי בכוחה הגדול"

ראיון עם המשורר יורם ניסינוביץ' - ושלושה שירים

 

המשורר יורם ניסינוביץ', ממייסדי חבורת "משיב הרוח", וממשורריה הבולטים, נולד באשדוד, העיר הים-תיכונית, שהיתה לאידאל הציוני של עמוס עוז בספרו "פה ושם בארץ ישראל". אביו עלה לארץ מפולין ואימו ממרוקו, ובכל זאת, כך הוא מעיד, השפה הסודית שלהם היתה - יידיש. "אני זוכר את אבי מלמד את אימי יידיש, ואת המבטא המזרחי שלה שהוביל לטעויות משעשעות כשהוא לא הבין אותה." הוא למד בישיבת הסדר, רכש השכלה במוסדות אקדמיים, ולימד בבית המדרש הפתוח "אלול" בירושלים. "התחלתי לכתוב שירה ברצינות," הוא מספר, "בשנות העשרים שלי. השתלמתי בה באופן עצמאי, שמעתי הרצאות באוניברסיטה מפי דן מירון ואחרים, עיינתי בספרי שירה והתהלכתי מוקסם בעולמה."

 

 

 

 

- איך הגעת לשירת יידיש?

- "בזמנו הכרתי בעיקר את המשוררים הידועים כמו איציק מאנגר ואברהם סוצקבר. אך לפני שנים אחדות התמזל מזלי לערוך אנתולוגיית שירה בעקבות דמותו של ר' נחמן מברסלב, וכך נתקלתי גם במחזור השירים הנפלא של יעקב גלאטשטיין ששמו 'הברסלבי אל סופרו' (לעברית תרגם אותו ה' בנימין). זאת היתה התחלה של מסע מרתק בעקבותיו של גאון השיר הזה, שלמדתי לאהוב ולהעריך. רק אומר שבסוף המסע הארוך ערכתי יאָרצײַט לזכרו ביישוב שבו אני גר - תקוע. היו שם למעלה מעשרים חברים שחלקם כלל לא הכירו אותו ואת שירתו, דיברנו בטלפון עם פרופ' דבורה גילולה, אחייניתו של המשורר, שסיפרה עליו ועל מפגשיה עמו, היה שם גם משורר היידיש ד"ר וועלוול טשערנין, דג מלוח, קיגל, מוסיקת כליזמר של שניאור גודינגר, ולמרבה המזל, אף לא מצלמה פעילה אחת שתיעדה את האירוע...

כשהצטרפתי לצוות העורכים של האנתולוגיה 'גבוה מן הפחד אשיר' (לצדם של וועלוול טשערנין ויעל לוי), צללתי לעומקה של שירת יידיש, ונתקלתי בשירים מפעימים וחכמים. תפקידי היה לחפש תרגומים טובים לעברית, כאלה שאפשר יהיה לשמוע בהם את היידיש מבעד לעברית, ומצאתי את עצמי מבלה חודשים רבים בספריה הלאומית, מעלה מהמחסנים ספרי שירה ומתוודע לפלא הגדול והמרגש של שירה ביידיש."

 

- האם יש משהו מיוחד בשירת יידיש שלא מצאת בעברית?

- "שירת היידיש מגוונת ועשירה אבל אספר על אחת מהחוויות העזות והחרישיות שהיו לי איתה. קראתי שירים של משוררת שנראו לי חיוורים ופשוטים, כמעט מביכים בפשטותם לעומת השירים 'המתוחכמים' כביכול שאני מכיר. למזלי הנחתי אותם בצד והמשכתי בקריאת משוררים אחרים, וזמן מה לאחר מכן, כשהאוזן שלי 'התרגלה' לקריאת שירת יידיש, הצלחתי להבחין בכוחם הגדול, בנימים ובני הנימים שבשיריה, וזה הזכיר לי את געגועיו של אבי ליידיש שיש בה, לדבריו, דקויות שאין בעברית."

 

- האם יש משמעות מיוחדת לקריאת שירת יידיש כמשורר דתי?

- "המשוררים ביידיש היו מהפכנים גם ביחסם לדת. יש לזה ביטוי רב בשירתם. יחסם חדשני במקרים רבים, אבל רוחם היהודית היתה פנימית ועמוקה.

שירת היידיש היא אוצר חבוי ומי שזוכה לגלות ולחפור באוצר הזה מתעשר. השירה הזו משפיעה עליי ועל כתיבתי במובהק. אי אפשר להישאר אדיש לנוכח הנועזות והאומץ שלה, מחד גיסא, וההתמסרות שלה לגורל היהודי, מאידך גיסא. ובתווך - יש בה עקבות של הגות, פילוסופיה ואמנות. אני ממליץ בכל לשון לקרוא את שירת היידיש."

 

 

 עבודת העריכה של האנתולוגיה, הולידה גם שירה חדשה, ומפגשו של יורם ניסינוביץ' עם משוררי יידיש בספריה הלאומית של ירושלים, היווה השראה לשלושת השירים המלווים את הראיון, ומתפרסמים כאן לראשונה באדיבות המחבר.